Birkat hamazone

En semaine, avant le Birkat hamazone, dire :

עַל־נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַֽׁבְנוּ גַּם־בָּכִֽינוּ בְּזָכְרֵֽנוּ אֶת־צִיּוֹן: עַל־עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִֽינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ: כִּי שָׁם שְׁאֵלֽוּנוּ שׁוֹבֵֽינוּ דִּבְרֵי־שִׁיר וְתוֹלָלֵֽינוּ שִׂמְחָה שִֽׁירוּ לָֽנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: אֵיךְ נָשִׁיר אֶת־שִׁיר־יְהֹוָה עַל אַדְמַת נֵכָר: אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָֽםִ תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֺא אֶזְכְּרֵֽכִי אִם־לֺא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלַֽםִ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽםִ הָאֹמְ֒רִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: בַּת־בָּבֶל הַשְּׁ֒דוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְּ֒שַׁלֶּם־לָךְ אֶת־גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָֽנוּ: אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת־עֹלָלַֽיִךְ אֶל־הַסָּֽלַע:

Le Chabbat, avant le Birkat hamazone, dire :

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהֹוָה אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִֽינוּ כְּחֹלְ֒מִים: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּֽינוּ וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְ֒רוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת עִם־אֵֽלֶּה: הִגְדִּיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּֽנוּ, הָיִֽינוּ שְׂמֵחִים: שׁוּבָה יְהֹוָה אֶת־שְׁבִיתֵֽנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּֽגֶב: הַזֹּרְ֒עִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹֽרוּ: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה, נֹשֵׂא מֶֽשֶׁךְ־הַזָּֽרַע, בֹּא־יָבֹא בְרִנָּה, נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:

Trois personnes qui ont mangé ensemble doivent faire le zimoun ; voici comment on procède :

Celui qui conduit le zimoun dit :

רַבּוֹתַי נְבָרֵךְ:

Les convives répondent :

יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם:

Celui qui conduit le zimoun répète :

יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם:

Puis il poursuit :

בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי נְבָרֵךְ [Avec un minyan de dix personnes: אֱלֺהֵֽינוּ] שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ:

Les convives répondent :

בָּרוּךְ [Avec un minyan de dix personnes: אֱלֺהֵֽינוּ] שֶֽׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ:

Celui qui n’a pas mangé répond :

בָּרוּךְ [Avec dix hommes ou plus, ajouter: אֱלֹהֵינוּ] וּמְבוֹרָךְ שְׁמוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:

Celui qui conduit le zimoun répète :

בָּרוּךְ [Avec un minyan de dix personnes: אֱלֺהֵֽינוּ] שֶֽׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ:

Certains ajoutent :

בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ:

Moché, notre maître, que la paix soit sur lui, a institué cette bénédiction lorsque la manne descendit pour Israël.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים הוּא נוֹתֵן לֶֽחֶם לְכָל־בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֺא־חָסַר לָֽנוּ וְאַל־יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל־בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַזָּן אֶת־הַכֹּל:

Yehochoua a institué cette bénédiction lorsque les enfants d’Israël entrèrent dans le pays.

נוֹדֶה לְּךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וְעַל בְּרִיתְ֒ךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ וְעַל תּוֹרָתְ֒ךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ וְעַל חֻקֶּֽיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּֽנוּ וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ תָּמִיד בְּכָל־יוֹם וּבְכָל־עֵת וּבְכָל שָׁעָה:

וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּ֒בוּרוֹת וְעַל הַתְּ֒שׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּ֒מַן הַזֶּה:

’Hanouka

בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן־יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְ֒דָה מַלְכוּת יָוָן הָרְ֒שָׁעָה עַל־עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַֽבְתָּ אֶת־רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת־דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְ֒קֵי תוֹרָתֶֽךָ וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ וּלְעַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר כַּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ וְקָבְ֒עוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:

Pourim

בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל־הָעֵץ:

וְעַל הַכֹּל יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְ֒כִים אוֹתָךְ יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל־חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד כַּכָּתוּב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ עַל־הָאָֽרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה עַל־הָאָֽרֶץ וְעַל־הַמָּזוֹן:

David et Chelomo ont institué la bénédiction « Boné Yerouchalayim » : David a institué « sur Israël Ton peuple et sur Jérusalem Ta ville », et Chelomo « et sur la grande Maison… ».

רַחֵם יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ עַל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶֽךָ וְעַל־הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו אֱלֺהֵֽינוּ אָבִֽינוּ רְעֵֽנוּ זוּנֵֽנוּ פַּרְנְ֒סֵֽנוּ וְכַלְכְּ֒לֵֽנוּ וְהַרְוִיחֵֽנוּ וְהַרְוַח־לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מְהֵרָה מִכָּל־צָרוֹתֵֽינוּ וְנָא אַל־תַּצְרִיכֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ לֺא לִידֵי מַתְּ֒נַת בָּשָׂר וָדָם וְלֺא לִידֵי הַלְוָאָתָם כִּי אִם לְיָדְ֒ךָ הַמְּלֵאָה הַפְּ֒תוּחָה הַקְּ֒דוֹשָׁה וְהָרְ֒חָבָה שֶׁלֺּא נֵבוֹשׁ וְלֺא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד:

Le Chabbat, ajouter :

רְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁ֒בִיעִי הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה כִּי יוֹם זֶה גָדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶֽיךָ לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנֽוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ וּבִרְצוֹנְ֒ךָ הָנִֽיחַ לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ שֶׁלֺּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵֽנוּ וְהַרְאֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ בְּנֶחָמַת צִיּוֹן עִירֶֽךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קָדְשֶֽׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת:

À Roch ’Hodech et à ’Hol hamoèd, dire ici « Yaalé veyavo » :

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִד עַבְדֶּֽךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קָדְשֶֽׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל־עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם

לְר"ח: רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה

לְפֶסַח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה

Chavouot

חַג הַשָּׁבֻעוֹת

לְסֻכּוֹת: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה

À Chemini Atséret et à Sim’hat Torah :

שְׁמִינִי עֲצֶֽרֶת הַחַג הַזֶּה

À Roch Hachana :

הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה

Pour les enfants qui mangent à Yom Kippour :

הַכִּפּוּרִים

זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים, וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּֽנוּ, וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:

Si l’on a oublié de dire « Retsé » le Chabbat, ou « Yaalé veyavo » à Roch ’Hodech, à Yom tov ou à ’Hol hamoèd, et que l’on s’en souvient avant d’avoir prononcé le Nom divin dans la bénédiction « Boné Yerouchalayim », le dire à cet endroit. Si l’on a déjà prononcé le Nom divin et que l’on s’en souvient avant d’avoir commencé « Hatov vehamétiv », voir plus loin les règles en cas d’oubli.

וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָֽיִם, אָמֵן:

La bénédiction « Hatov vehamétiv » fut instituée à Yavné le jour où les victimes de Betar purent être enterrées : « Hatov » (qui est bon), parce que les corps ne s’étaient pas décomposés ; « vehamétiv » (qui fait le bien), parce qu’ils purent être enterrés.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ בּוֹרְ֒אֵֽנוּ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, יוֹצְ֒רֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב, וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּ֒כָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב, הוּא מֵטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָֽנוּ, הוּא גוֹמְ֒לֵֽנוּ, הוּא יִגְמְ֒לֵֽנוּ לָעַד לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה, פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, וְרַחֲמִים, וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל־טוֹב, וּמִכָּל־טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּ֒רֵֽנוּ:

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:

הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ:

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּֽנוּ לָעַד וּלְנֵֽצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּֽנוּ לָעַד וּלְעוֹלְ֒מֵי עוֹלָמִים:

הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְ֒סֵֽנוּ בְּכָבוֹד:

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּֽנוּ מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ וְהוּא יוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְ֒מִיּוּת לְאַרְצֵֽנוּ:

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּֽיִת הַזֶּה וְעַל־שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו:

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ אֶת־אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֶּׂר־לָֽנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת:

Si l’on est à la charge de son père, dire :

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת־(אָבִי מוֹרִי) בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה, וְאֶת־(אִמִּי מוֹרָתִי) בַּעֲלַת הַבַּֽיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת־בֵּיתָם וְאֶת־זַרְעָם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר לָהֶם

(Si l’on subvient soi-même à ses besoins, dire :)

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי (וְאֶת־אִשְׁתִּי/בַּעֲלִי וְאֶת־זַרְעִי) וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר לִי.

אוֹתָֽנוּ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר לָֽנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְ֒כוּ אֲבוֹתֵֽינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב: בַּכֹּל, מִכֹּל, כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ כֻּלָּֽנוּ יַֽחַד, בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר אָמֵן:

Si l’on mange à la table d’autrui, bénir le maître de maison. Les enfants à la charge de leur père, le père à la charge de ses enfants, ainsi que l’épouse, disent de même :

יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ וְלֹא יִכָּלֵם בַּעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה לֹא בָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָעוֹלָם הַבָּא וְיַצְלִֽיחַ בְּכָל־נְכָסָיו וְיִהְיוּ נְכָסָיו מוּצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר וְאַל־יִשְׁלוֹט שָׂטָן בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו וְאַל יִזְדָקֵּק לְפָנָיו שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְהַרְהוֹר עָוֹן מַעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

בַּמָּרוֹם יְלַמְּ֒דוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵֽינוּ זְכוּת שֶׁתְּ֒הֵא לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם, וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֺהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֺהִים וְאָדָם:

Chabbat

הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים:

Roch ’Hodech

הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה:

À Yom tov, dire :

הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב:

À Roch Hachana :

הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה:

Souccot

הָרַחֲמָן הוּא יָקִים לָֽנוּ אֶת־סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָֽלֶת:

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, מַגְדִּיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ [Le Chabbat et à Yom tov, dire: מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ], וְעֹֽשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְראוּ אֶת־יְהֹוָה קְדוֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדוֹרְ֒שֵׁי יְהֹוָה לֺא־יַחְסְ֒רוּ כָל־טוֹב: הוֹדוּ לַיהוָֹה כִּי־טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: פּוֹתֵֽחַ אֶת־יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן: בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָֹה, וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ: נַֽעַר הָיִֽיתִי גַם־זָקַֽנְתִּי וְלֺא־רָאִֽיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם: יְהֹוָה עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם:

Règles en cas d’oubli

Chabbat

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

Roch ’Hodech

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן:

À Yom tov, dire :

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה אֶת יוֹם חַג (פלוני) הַזֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּ֒מַנִּים:

Lorsque Yom tov tombe un Chabbat :

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית וְיָמִים טוֹבִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה אֶת יוֹם חַג (פלוני) הַזֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּ֒מַנִּים:

À Roch Hachana :

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן:

Lorsque Roch Hachana tombe un Chabbat :

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית וְיָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִכָּרוֹן: