Édition hébreu et phonétique (ashkénaze) › Prière du matin · Aussi en hébreu · phonétique
Prière du matin
שחרית של חול
Lecture de la Torah (lundi et jeudi)
El érekh apayim
Ne pas dire « El érekh apayim » à Roch ’Hodech, la veille de Pessa’h, la veille de Yom Kippour, à ’Hanouka, ni pendant les deux jours de Pourim, à Pourim katan comme à Pourim proprement dit. Certains ont l’usage de ne pas le dire tous les jours où l’on ne dit pas le Ta’hanoun. Ne pas dire « El érekh apayim » dans la maison d’un endeuillé. Il faut le dire debout.
אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵֽנוּ: חֽוּסָה יְהֹוָה עַל עַמֶּֽךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ מִכָּל־רָע: חָטָֽאנוּ לְךָ אָדוֹן סְלַח נָא כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ אֵל:
Él èrèkh apaïm verav-’hèssèd vèèmèt al beapekha tokhi’hénou. ’Houssa Adonaï al amèkha vehochi’énou mikol-ra. ’Hatanou lekha adon sela’h na kerov ra’hamèkha Él.
Vayehi binsoa
Moché, notre maître, et les prophètes de son temps ont institué la lecture de la Torah le lundi et le jeudi, afin qu’Israël ne reste pas trois jours sans Torah. Le lundi et le jeudi sont des jours de faveur divine : c’est un jeudi que Moché, notre maître, monta recevoir les secondes Tables, et un lundi qu’il redescendit. Esdras institua d’y appeler trois hommes. Lorsqu’on sort le Séfer Torah, il faut lui témoigner un grand respect et garder les yeux sur lui depuis le moment où on le sort de l’arche jusqu’à ce qu’on le remette à sa place. On ne tiendra ni conversation ni propos futiles, car ce serait un mépris de la Torah. (Dérekh ha’haïm.)
À l’ouverture de l’Arche sainte, dire :
וַיְהִי בִּנְ֒סֹֽעַ הָאָרֹן וַיּֽאמֶר משֶׁה קוּמָה יְהֹוָה וְיָפֻֽצוּ אֹיְ֒בֶֽיךָ וְיָנֻֽסוּ מְשַׂנְאֶֽיךָ מִפָּנֶֽיךָ: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלָֽםִ: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְ֒דֻשָּׁתוֹ:
Vayehi binsoa haaron vaymèr Mochè kouma Adonaï veïafoutsou oïvèkha veïanoussou messan’èkha mipanèkha. Ki miTsiyon tétsé tora oudvar Adonaï mIrouchalaïm. Baroukh chènatan tora le’amo Yisraél bikdouchato.
Brikh chemé
Rabbi Chimon a dit : quand on sort le Séfer Torah devant l’assemblée pour y lire, les portes célestes de la miséricorde s’ouvrent et l’amour s’éveille en haut ; il convient alors de dire :1
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵֽא עָלְמָֽא. בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ וּלְאַמְטֽוּיֵי לָֽנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָֽנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבֽוּ וְלֶהֱוֵי אֲנָֽא פְקִידָֽא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּֽא לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת־כָּל־דִּי־לִי וְדִי־לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹֽלָּא וּמְפַרְנֵֽס לְכֹֽלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל־כֹּֽלָּא אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל־מַלְכַיָּֽא וּמַלְכוּתָֽא דִּילָךְ הִיא. אֲנָֽא עַבְדָּֽא דְקֻדְשָֽׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִֽידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל־עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל־אֱנָשׁ רָחִֽיצְנָא וְלָא עַל־בַּר־אֱלָהִין סָמִֽיכְנָא. אֶלָּֽא בֵּאלָהָא דִשְׁמַיָּֽא דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאֽוֹהִי קְשׁוֹט וּמַסְגֵּֽא לְמֶעְבַּֽד טָבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָֽא רָחִיץ וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָֽׁא יַקִּירָֽא אֲנָֽא אֵמַֽר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאי בְּאוֹרַיְתָֽא וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי וְלִבָּא דְכָל־עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְטָב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם:
Berikh cheméh demaré alma. Berikh kitrakh veatrakh. Yehé re’outakh im amakh Yisraél le’alam oufourkan yeminakh a’hazé le’amakh bevét makdechakh oul’amtouïé lana mitouv nehorakh oulkabél tselotana bera’hamin. Yehé ra’ava kodamakh detorikh lan ’hayin betivou velèhèvé ana fekida bego tsadikaya lemir’ham alaï oulmintar yati veïat-kol-di-li vedi-le’amakh Yisraél. Ant hou zan lekhola oumfarnés lekhola. Ant hou chalit al-kola ant hou dechalit al-malkhaya oumalkhouta dilakh hi. Ana avda dekoudcha berikh hou dessaguidna kaméh oumikamé dikar oraïtéh bekhol-idan ve’idan. La al-ènach ra’hitsna vela al-bar-èlahin samikhna. Èla bÉlaha dichmaya dehou Èlaha kechot veoraïtéh kechot ounviohi kechot oumasgué lemè’bad tavvan oukchot. Béh ana ra’hits velichméh kadicha yakira ana émar touchbe’han. Yehé ra’ava kodamakh detifta’h libaï beoraïta vetachlim mich’alin delibaï veliba dekhol-amakh Yisraél letav oul’hayin velichlam.
Lekha Hachem
L’officiant :
גַּדְּ֒לוּ לַיהוָֹה אִתִּי וּנְרוֹמְ֒מָה שְׁמוֹ יַחְדָּו:
Gadelou laAdonaï iti ounromema chemo ya’hdav.
L’assemblée répond :
לְךָ יְהֹוָה הַגְּ֒דֻלָּה וְהַגְּ֒בוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: רוֹמְ֒מוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא: רוֹמְ֒מוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ:
Lekha Adonaï haguedoula vehaguevoura vehatif’èrèt vehanétsa’h vehahod ki khol bachamaïm ouvaarèts lekha Adonaï hamamlakha vehamitnassé lekhol leroch. Romemou Adonaï Èlohénou vehichta’havou lahadom raglav kadoch hou. Romemou Adonaï Èlohénou vehichta’havou lehar kodcho ki kadoch Adonaï Èlohénou.
Av hara’hamim
אָב הָרַחֲמִים הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכֹּר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵֽינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵֽצֶר הָרָע מִן הַנְּ֒שׂוּאִים, וְיָחוֹן אוֹתָֽנוּ לִפְ֒לֵטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵֽינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים:
Av hara’hamim hou yera’hém am amoussim, veïzkor berit étanim, veïatsil nafchoténou min hacha’ot hara’ot, veïg’ar beïétsèr hara min hanessouïm, veïa’hon otanou liflétat olamim, vimalé mich’aloténou bemida tova yechou’a vera’hamim.
Vetiggalé vetéraé
L’officiant :
וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵֽינוּ בִּזְ֒מַן קָרוֹב וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵֽנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן, הַכֹּל הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֺהֵֽינוּ וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה, כֹּהֵן קְרָב, יַעֲמֹד (פב"פ) הַכֹּהֵן, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְ֒דֻשָּׁתוֹ:
Vetigalè vetéraè malkhouto alénou bizman karov veïa’hon pelétaténou ouflétat amo bét Yisraél le’hén oul’hèssèd oulra’hamim oulratson venomar amén, hakol havou godèl lÉlohénou outnou khavod latora, kohén kerav, ya’amod (untel fils d’untel) hakohén, baroukh chènatan tora le’amo Yisraél bikdouchato.
L’assemblée répond :
וְאַתֶּם הַדְּ֒בֵקִים בַּיהוָֹה אֱלֺהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּ֒כֶם הַיּוֹם:
Veatèm hadevékim baAdonaï Èlohékhèm ’hayim koulekhèm hayom.
Bénédictions de la Torah
Quand on est appelé à la Torah, dire :
בָּרְ֒כוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ:
Barkhou èt Adonaï hamevorakh.
L’assemblée, puis la personne appelée à la Torah :
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
Baroukh Adonaï hamevorakh le’olam va’èd.
La personne appelée à la Torah dit :
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּֽחַר בָּֽנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
Baroukh ata Adonaï Èlohénou mèlèkh ha’olam achèr ba’har banou mikol ha’amim venatan lanou èt torato. Baroukh ata Adonaï notén hatora.
Après la lecture, la personne appelée récite la bénédiction :
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
Baroukh ata Adonaï Èlohénou mèlèkh ha’olam achèr natan lanou torat èmèt ve’hayé olam nata betokhénou. Baroukh ata Adonaï notén hatora.
Birkat hagomel
Quatre personnes doivent rendre grâce : celui qui a voyagé en mer, une fois revenu à terre ; celui qui a traversé le désert, une fois arrivé en lieu habité ; celui qui était malade et a guéri ; celui qui était emprisonné et a été libéré. On récite la bénédiction « Hagomel » devant le Séfer Torah, après la dernière bénédiction de la montée. Si l’on a tardé, on peut encore la réciter quand on le souhaite, mais il convient de ne pas attendre plus de trois jours. (Choul’han aroukh, Ora’h ’haïm 219.)
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּ֒מָלַֽנִי כָּל טוֹב:
Baroukh ata Adonaï Èlohénou mèlèkh ha’olam hagomél le’hayavim tovot chèguemalani kol tov.
L’assemblée répond :
מִי שֶׁגְּ֒מָלְ֒ךָ טוֹב הוּא יִגְמָלְ֒ךָ כָּל־טוֹב סֶֽלָה:
Mi chèguemalkha tov hou yigmolkha kol-tov sèla.
Lorsque son fils a atteint l’âge de treize ans et un jour, le père, au moment où son fils monte pour la première fois à la Torah, récite cette bénédiction sans prononcer le Nom divin ni la mention de Sa royauté :
בָּרוּךְ שֶׁפְּ֒טָרַֽנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה:
Baroukh chèpetarani mé’ancho chèl zè.
Demi-Kaddich
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
Yitgadal veïtkadach cheméh raba (amén)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
Be’alma di-vera khir’outéh veïamlikh malkhoutéh be’hayékhon ouvyomékhon ouv’hayé dekhol-bét Yisraél ba’agala ouvizman kariv veïmrou amén.
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
Yehé cheméh raba mevarakh le’alam oul’almé almaya
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
Yitbarakh veïchtaba’h veïtpaar veïtromam veïtnassé veït-hadar veït’alè veït-halal cheméh dekoudcha berikh hou
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ [Dix jours de pénitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל] בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:
Le’éla min-kol- [Dix jours de pénitence : le’éla le’éla mikol] birkhata vechirata touchbe’hata venè’hamata daamiran be’alma veïmrou amén.
Élévation de la Torah
Lorsqu’on élevait le Séfer Torah après la lecture, l’Ari zal regardait attentivement les lettres, au point de pouvoir les lire. Il disait qu’une grande lumière se répand sur celui qui regarde la Torah d’assez près pour en lire distinctement les lettres. C’est pourquoi celui qui élève le Séfer Torah l’ouvre sur trois colonnes, puis le soulève et en montre l’écriture à l’assemblée. En la voyant, il convient de s’incliner et de dire « Vézot hatorah ». On ne dit « Vézot hatorah » que face à l’écriture du Séfer Torah.
וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי יְהֹוָה בְּיַד משֶׁה:
Vezot hatora achèr sam Mochè lifné bené Yisraél al pi Adonaï beïad Mochè.
עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְ֒כֶֽיהָ מְאֻשָּׁר: דְּרָכֶֽיהָ דַּרְכֵי נֹֽעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶֽיהָ שָׁלוֹם: אֹֽרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֽשֶׁר וְכָבוֹד: יְהֹוָה חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:
Éts ’hayim hi lama’hazikim bah vetomkhèha meouchar. Derakhèha darkhé no’am vekhol netivotèha chalom. Orèkh yamim biminah bismOlah ochèr vekhavod. Adonaï ’haféts lema’an tsidko yagdil tora veïadir.
Le lundi et le jeudi, lorsqu’on dit le Ta’hanoun, pendant qu’on roule le Séfer Torah et avant de le rapporter dans l’arche, l’officiant dit « Yehi ratson… ». Il est juste et bon d’avertir l’assemblée de répondre Amen après chaque « Yehi ratson », car ce sont de grandes demandes.
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּֽינוּ וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵֽנוּ בִּמְ֒הֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְנֹאמַר אָמֵן:
Yehi ratson milifné avinou chèbachamaïm lekhonén èt bét ’hayénou oulhachiv èt chekhinato betokhénou bimhéra veïaménou venomar amén.
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְעַל פְּלֵטָתֵֽנוּ וְלִמְנֹֽעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵֽינוּ וּמֵעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן:
Yehi ratson milifné avinou chèbachamaïm lera’hém alénou ve’al pelétaténou velimnoa mach’hit oumaguéfa mé’alénou oumé’al kol amo bét Yisraél venomar amén.
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְקַיֵּם בָּֽנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם בְּכָל מְקוֹמוֹת מֹושְׁ֒בוֹתֵיהֶם וְנֹאמַר אָמֵן:
Yehi ratson milifné avinou chèbachamaïm lekayém banou ’hakhmé Yisraél hém ounchéhèm ouvnéhèm ouvnotéhèm vetalmidéhèm vetalmidé talmidéhèm bekhol mekomot mochvotéhèm venomar amén.
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת וִיקַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ וְנֹאמַר אָמֵן:
Yehi ratson milifné avinou chèbachamaïm chènichma venitbassér bessorot tovot yechou’ot venè’hamot vikabéts nida’hénou méarba kanfot haarèts venomar amén.
אַחֵֽינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּ֒תוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְ֒דִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְ֒וָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְ֒אֻלָּה הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְנֹאמַר אָמֵן:
A’hénou kol bét Yisraél hanetounim batsara ouvachivya ha’omdim bén bayam ouvén bayabacha hamakom yera’hém aléhèm veïotsiém mitsara lirva’ha ouméaféla leora oumichi’boud lig’oula hachta ba’agala ouvizman kariv venomar amén.
Yehalelou
Le lundi, le jeudi et les autres jours où l’on sort le Séfer Torah, dire « Yehalelou » en ramenant le Séfer Torah à sa place. L’officiant dit :
יְהַלְ֒לוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה כִּי־נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ:
Yehalelou èt-chém Adonaï ki-nisgav chemo levado.
L’assemblée :
הוֹדוֹ עַל־אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם: וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל־חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְ֒לוּיָהּ:
Hodo al-èrèts vechamaïm. Vayarèm kèrèn le’amo tehila lekhol-’hassidav livné Yisraél am kerovo halelouïah.
LeDavid mizmor
לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהוָֹה הָאָֽרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֽשְׁ֒בֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְ֒נֶֽהָ: מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהֹוָה וּמִי יָקוּם בִּמְ֒קוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּֽיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֺא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֺא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֺהֵי יִשְׁעוֹ: זֶה דּוֹר דּוֹרְ֒שָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶֽיךָ יַעֲקֹב סֶֽלָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂ֒אוּ פִּתְ֒חֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂ֒אוּ פִּתְ֒חֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד סֶֽלָה:
LeDavid mizmor laAdonaï haarèts oumloah tévél veïchvé vah. Ki hou al yamim yessadah ve’al neharot yekhonenèha. Mi ya’alè vehar Adonaï oumi yakoum bimkom kodcho. Neki khapaïm ouvar lévav achèr lo nassa lachav nafchi velo nichba lemirma. Yissa verakha méét Adonaï outsdaka méÈlohé yich’o. Zè dor dorchav mevakché fanèkha Ya’akov sèla. Seou che’arim rachékhèm vehinas’ou pit’hé olam veïavo mèlèkh hakavod. Mi zè mèlèkh hakavod Adonaï izouz veguibor Adonaï guibor mil’hama. Seou che’arim rachékhèm ous’ou pit’hé olam veïavo mèlèkh hakavod. Mi hou zè mèlèkh hakavod Adonaï Tsevaot hou mèlèkh hakavod sèla.
Ouvenou’ho yomar
וּבְ֒נֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְהֹוָה רִבְ֒בוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: קוּמָה יְהֹוָה לִמְ֒נוּחָתֶֽךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּֽךָ: כֹּהֲנֶֽיךָ יִלְבְּ֒שׁוּ צֶֽדֶק וַחֲסִידֶֽיךָ יְרַנֵּֽנוּ: בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּֽךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶֽךָ: כִּי לֶֽקַח טוֹב נָתַֽתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹֽבוּ: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְ֒כֶֽיהָ מְאֻשָּׁר: דְּרָכֶֽיהָ דַּרְכֵי נֹֽעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶֽיהָ שָׁלוֹם: הֲשִׁיבֵֽנוּ יְהֹוָה אֵלֶֽיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם:
Ouvnou’ho yomar chouva Adonaï rivevot alfé Yisraél. Kouma Adonaï limnou’hatèkha ata vaaron ouzèkha. Kohanèkha yilbechou tsèdèk va’hassidèkha yeranénou. Ba’avour David avdèkha al tachév pené mechi’hèkha. Ki lèka’h tov natati lakhèm torati al ta’azovou. Éts ’hayim hi lama’hazikim bah vetomkhèha meouchar. Derakhèha darkhé no’am vekhol netivotèha chalom. Hachivénou Adonaï élèkha venachouva ’hadéch yaménou kekèdèm.