Édition hébreu et phonétique (ashkénaze) › Prière du soir · Aussi en hébreu · phonétique
Prière du soir
ערבית של חול
Amida
Celui qui prie doit avoir à l’esprit le sens des mots qu’il prononce. S’il ne peut se concentrer sur le sens des mots, il doit au moins, pendant la prière, penser à ce qui rend le cœur humble et le tourne vers son Père céleste. Joindre les pieds l’un contre l’autre, comme s’ils n’en faisaient qu’un. Veiller à prier à voix basse. Ne faire aucun signe des yeux ni des lèvres, et ne pas montrer du doigt. Ne pas s’interrompre, même pour le Kaddich et la Kedoucha. (Kitsour Choul’han aroukh 18.)
אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ:
Adonaï sefataï tifta’h oufi yaguid tehilatèkha.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה:
Baroukh ata Adonaï Èlohénou vÉlohé avoténou Èlohé Avraham Èlohé Yits’hak vÉlohé Ya’akov haÉl hagadol haguibor vehanora Él èlyon gomél ’hassadim tovim vekoné hakol vezokhér ’hasdé avot oumévi goél livné venéhèm lema’an chemo beahava.
Dix jours de pénitence
זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים:
Zokhrénou le’hayim mèlèkh ’haféts ba’hayim vekhotvénou besséfèr ha’hayim lema’ankha Èlohim ’hayim.
Si l’on n’a pas dit « Zokhrénou » et que l’on s’en aperçoit après avoir déjà dit « Baroukh ata Adonaï », on ne recommence pas. Mais si l’on s’en aperçoit avant d’avoir prononcé le Nom divin, même après avoir dit « Baroukh ata », on dit « Zokhrénou… », puis « Mélekh ozer… », dans l’ordre. Si, le reste de l’année, on a dit « Zokhrénou » par erreur et que l’on s’en aperçoit avant d’avoir dit « Vekhotvénou », on s’interrompt et l’on reprend à « Mélekh ozer… ». Mais si l’on a déjà dit « Vekhotvénou », on reprend au début de l’Amida. (Dérekh ha’haïm.)
מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מָגֵן אַבְרָהָם:
Mèlèkh ozér oumochia oumaguén. Baroukh ata Adonaï maguén Avraham.
אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִֽׁיעַ:
Ata guibor le’olam Adonaï me’hayè métim ata rav lehochia.
Une seule formule selon la saison
En été
מוֹרִיד הַטָּל
Morid hatal
En hiver
מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם:
Machiv haroua’h oumorid haguèchèm.
Si, en hiver, on a omis par erreur « Machiv haroua’h oumorid haguéchem » et que l’on s’en aperçoit avant d’avoir dit la conclusion « Me’hayé hamétim », le dire à l’endroit où l’on s’en est aperçu. Mais si l’on ne s’en aperçoit qu’après avoir terminé la bénédiction « Me’hayé hamétim », il faut reprendre au début de l’Amida. Si l’on doute d’avoir dit « Machiv haroua’h » : après trente jours, on présume que, cette fois aussi, on a prié correctement ; mais pendant les trente premiers jours, il faut recommencer l’Amida. (Kitsour Choul’han aroukh 19.)
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְ֒לִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר, מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה:
Mekhalkél ’hayim be’hèssèd me’hayé métim bera’hamim rabim somékh noflim verofé ’holim oumatir assourim oumkayém èmounato lichéné afar, mi khamokha ba’al guevourot oumi domè lakh mèlèkh mémit oum’hayè oumatsmia’h yechou’a.
Dix jours de pénitence
מִי כָמֽוֹךָ אַב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים:
Mi khamokha av hara’hamim zokhér yetsourav le’hayim bera’hamim.
Si l’on a oublié de dire « Mi khamokha », la règle est la même que pour « Zokhrénou ».
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים:
Venèèman ata leha’haïot métim. Baroukh ata Adonaï me’hayé hamétim.
Pendant la répétition de l’Amida, réciter ici la Kedoucha :
אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל־יוֹם יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.
Ata kadoch vechimkha kadoch oukdochim bekhol-yom yehaleloukha sèla.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:
Baroukh ata Adonaï haÉl hakadoch.
Pendant les dix jours de pénitence, conclure :
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:
Baroukh ata Adonaï hamèlèkh hakadoch.
Si l’on a conclu par erreur « Haël hakadoch » et que l’on se reprend aussitôt, dans le temps de dire quelques mots, en disant « Hamélekh hakadoch », on est quitte ; sinon, il faut reprendre au début de l’Amida. De même, si l’on doute de l’avoir dit, il faut reprendre au début. Le reste de l’année, si l’on a dit « Hamélekh hakadoch », on ne recommence pas.
אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה:
Ata ’honén leadam da’at oumlaméd lèènoch bina.
אַתָּה חוֹנַנְתָּֽנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶֽךָ. וַתְּ֒לַמְּ֒דֵֽנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ. וַתַּבְדֵּל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל בֵּין אוֹר לְחֽשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁ֒בִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָחֵל עָלֵֽינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶֽךָ: וְ...
Ata ’honantanou lemada toratèkha. Vatelamedénou la’assot ’houké retsonèkha. Vatavdél Adonaï Èlohénou bén kodèch le’hol bén or le’hochèkh bén Yisraél la’amim bén yom hachevi’i lechéchèt yemé hama’assè. Avinou malkénou ha’hél alénou hayamim habaïm likraténou lechalom ’hassoukhim mikol ’hét oumnoukim mikol avon oumdoubakim beïr’atèkha. Ve...
חָנֵּֽנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חוֹנֵן הַדָּֽעַת:
’Honénou mé-itekha dé’a bina vehaskél. Baroukh ata Adonaï ’honén hada’at.
הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ וְקָרְ֒בֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה:
Hachivénou avinou letoratèkha vekarvénou malkénou la’avodatèkha veha’hazirénou bitchouva cheléma lefanèkha. Baroukh ata Adonaï harotsè bitchouva.
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:
Sela’h lanou avinou ki ’hatanou me’hal lanou malkénou ki facha’nou ki mo’hél vessoléa’h ata. Baroukh ata Adonaï ’hanoun hamarbè lisloa’h.
רְאֵה בְעָנְיֵֽנוּ וְרִיבָה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל:
Reé ve’onyénou veriva rivénou oug’alénou mehéra lema’an chemèkha ki goél ’hazak ata. Baroukh ata Adonaï goél Yisraél.
רְפָאֵֽנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
Refaénou Adonaï venérafé hochi’énou venivaché’a ki tehilaténou ata veha’alé refoua cheléma lekhol makoténou ki Él mèlèkh rofé nèèman vera’haman ata. Baroukh ata Adonaï rofé ’holé amo Yisraél.
בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת־כָּל־מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן
Barékh alénou Adonaï Èlohénou èt-hachana hazot veèt-kol-miné tevouatah letova, vetén
En été :
בְּרָכָה
Berakha
En hiver :
טַל וּמָטָר לִבְרָכָה
Tal oumatar livrakha
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וּבָרֵךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:
Al pené haadama vessabe’énou mitouvèkha ouvarékh chenaténou kachanim hatovot. Baroukh ata Adonaï mevarékh hachanim.
Si l’on a oublié de dire « Tal oumatar » et que l’on s’en souvient avant d’avoir commencé « Teka », le dire là où l’on s’en est souvenu. Si l’on a déjà commencé « Teka », le dire dans « Choméa tefila ». Si l’on ne s’en est pas souvenu dans « Choméa tefila », le dire entre « Choméa tefila » et « Retsé ». Si on l’a aussi oublié là et qu’on s’en souvient avant d’avoir reculé de trois pas, revenir à la bénédiction des années et recommencer à « Barékh alénou », puis continuer la prière dans l’ordre. Si l’on a déjà reculé de trois pas, reprendre l’Amida depuis le début.
תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵֽנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ וְקַבְּצֵֽנוּ יַֽחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
Teka bechofar gadol le’hérouténou vessa nés lekabéts galouyoténou vekabetsénou ya’had méarba kanfot haarèts. Baroukh ata Adonaï mekabéts nid’hé amo Yisraél.
הָשִֽׁיבָה שׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּה וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּךָ בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים וְצַדְּקֵֽנוּ בַּמִשְׁפָּט:
Hachiva chofténou kevarichona veïo’atsénou kevate’hila vehassér mimènou yagon vaana’ha oumlokh alénou ata Adonaï levadekha be’hèssèd ouvra’hamim vetsadekénou bamichpat.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מֶֽלֶךְ אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:
Baroukh ata Adonaï mèlèkh ohév tsedaka oumichpat.
Pendant les dix jours de pénitence, conclure :
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:
Baroukh ata Adonaï hamèlèkh hamichpat.
Le reste de l’année, si l’on a dit « Hamélekh hamichpat », on est quitte et l’on ne recommence pas. Pendant les dix jours de pénitence, si l’on a dit par erreur « Mélekh ohev tsedaka oumichpat » et que l’on se reprend aussitôt, dans le temps de dire quelques mots, dire « Hamélekh hamichpat ». Passé ce délai, on ne le dit plus et l’on ne recommence pas.
וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶֽגַע תֹּאבֵד וְכָל אֹיְבֶֽיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹבֵר אֹיְבִים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִים:
Velamalchinim al tehi tikva vekhol harich’a kerèga tovéd vekhol oïvèkha mehéra yikarétou vehazédim mehéra te’akér outchabér outmaguér vetakhnia bimhéra veïaménou. Baroukh ata Adonaï chovér oïvim oumakhnia zédim.
עַל־הַצַּדִּיקִים וְעַל־הַחֲסִידִים וְעַל־זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ יֶהֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת וְשִׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָּטָֽחְנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:
Al-hatsadikim ve’al-ha’hassidim ve’al-zikné amekha bét Yisraél ve’al pelétat sofréhèm ve’al guéré hatsèdèk ve’alénou yèhèmou ra’hamèkha Adonaï Èlohénou vetén sakhar tov lekhol habot’him bechimkha bèèmèt vessim ’hèlkénou imahèm le’olam velo névoch ki vekha bata’hnou. Baroukh ata Adonaï mich’an oumivta’h latsadikim.
וְלִירוּשָׁלַֽיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב וְתִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַן עוֹלָם וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם:
VelIrouchalaïm irkha bera’hamim tachouv vetichkon betokhah kaachèr dibarta ouvné otah bekarov beïaménou binyan olam vekhissé David mehéra letokhah takhin. Baroukh ata Adonaï boné Yerouchalaïm.
אֶת־צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽינוּ כָּל הַיּוֹם: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָה:
Èt-tsèma’h David avdekha mehéra tatsmia’h vekarno taroum bichou’atèkha ki lichou’atkha kivinou kol hayom. Baroukh ata Adonaï matsmia’h kèrèn yechou’a.
שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵֽנוּ כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָֽתָּה וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל־תְּשִׁיבֵֽנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה:
Chema kolénou Adonaï Èlohénou ’hous vera’hém alénou vekabél bera’hamim ouvratson èt-tefilaténou ki Él choméa tefilot veta’hanounim ata oumilefanèkha malkénou rékam al-techivénou ki ata choméa tefilat amekha Yisraél bera’hamim. Baroukh ata Adonaï choméa tefila.
רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:
Retsé Adonaï Èlohénou be’amekha Yisraél ouvitfilatam vehachév èt ha’avoda lidvir bétèkha veïché Yisraél outfilatam beahava tekabél beratson out-hi leratson tamid avodat Yisraél amèkha.
À Roch ’Hodech et à ’Hol hamoèd, dire :
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ. וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ. וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קָדְשֶֽׁךָ. וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ. לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. בְּיוֹם
Èlohénou vÉlohé avoténou. Ya’alè veïavo veïaguia veïéraè veïératsè veïchama veïpakéd veïzakhér zikhronénou oufikdonénou vezikhron avoténou. Vezikhron machia’h bèn David avdèkha. Vezikhron Yerouchalaïm ir kodchèkha. Vezikhron kol amekha bét Yisraél lefanèkha. Lifléta letova le’hén oul’hèssèd oulra’hamim le’hayim oulchalom. Beïom
Roch ’Hodech
רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה:
Roch ha’hodèch hazè.
Pessa’h
חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה:
’Hag hamatsot hazè.
Souccot
חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה: זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה. וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה. וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּֽנוּ וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ. כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:
’Hag hassoukot hazè. Zokhrénou Adonaï Èlohénou bo letova. Oufokdénou vo livrakha. Vehochi’énou vo le’hayim. Ouvidvar yechou’a vera’hamim ’hous ve’honénou vera’hém alénou vehochi’énou. Ki élèkha énénou ki Él mèlèkh ’hanoun vera’houm ata.
וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְ֒ךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן:
Vetè’hèzèna énénou bechouvkha leTsiyon bera’hamim. Baroukh ata Adonaï hama’hazir chekhinato leTsiyon.
En disant « Modim », incliner la tête et le corps comme un roseau, jusqu’à ce que toutes les vertèbres de la colonne ressortent. S’incliner rapidement, d’un seul mouvement ; se redresser lentement, la tête d’abord, puis le corps, pour que l’inclinaison ne paraisse pas un fardeau. (Choul’han aroukh, Ora’h ’haïm 113.)
מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד צוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נֽוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ עַל־חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶֽךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ וְעַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּֽנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצָהֳרָֽיִם הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ מֵעוֹלָם קִוִּֽינוּ לָךְ:
Modim ana’hnou lakh chaata hou Adonaï Èlohénou vÉlohé avoténou le’olam va’èd tsour ’hayénou maguén yich’énou ata hou ledor vador nodè lekha ounsapér tehilatèkha al-’hayénou hamessourim beïadèkha ve’al nichmoténou hapekoudot lakh ve’al nissèkha chèbekhol yom imanou ve’al nifleotèkha vetovotèkha chèbekhol ét èrèv vavokèr vetsohoraïm hatov ki lo khalou ra’hamèkha vehamera’hém ki lo tamou ’hassadèkha mé’olam kivinou lakh.
À ’Hanouka et Pourim, on dit « Al hanissim ». Si l’on a oublié de le dire et que l’on s’en aperçoit avant d’avoir prononcé le Nom divin dans la bénédiction « Hatov chimkha », même après avoir dit « Baroukh ata », revenir et dire « Al hanissim ». Mais si l’on a déjà terminé la bénédiction, ou dit « Baroukh ata Adonaï », on ne revient pas en arrière. (Dérekh ha’haïm, Ora’h ’haïm 682 et 693.)
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּ֒בוּרוֹת וְעַל הַתְּ֒שׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּ֒מַן הַזֶּה:
Al hanissim ve’al hapourkan ve’al haguevourot ve’al hatechou’ot ve’al hamil’hamot chè’assita laavoténou bayamim hahém bizeman hazè.
’Hanouka
בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְ֒דָה מַלְכוּת יָוָן הָרְ֒שָׁעָה עַל־עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַֽבְתָּ אֶת־רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת־דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְ֒קֵי תוֹרָתֶֽךָ וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ וּלְעַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר־כֵּן בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ וְקָבְ֒עוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:
Bimé matityahou bèn yo’hanan kohén gadol ’hachmonaï ouvanav kechè’amda malkhout yavan harcha’a al-amekha Yisraél lehachki’ham toratèkha oulha’aviram mé’houké retsonèkha, veata bera’hamèkha harabim amadta lahèm be’ét tsaratam ravta èt-rivam danta èt-dinam nakamta èt-nikmatam massarta guiborim beïad ’halachim verabim beïad me’atim outmé-im beïad tehorim ourcha’im beïad tsadikim vezédim beïad oské toratèkha oulkha assita chém gadol vekadoch be’olamèkha oul’amekha Yisraél assita techou’a guedola oufourkan kehayom hazè vea’har-kén baou vanèkha lidvir bétèkha oufinou èt-hékhalèkha vetiharou èt-mikdachèkha vehidlikou nérot be’hatsrot kodchèkha vekav’ou chemonat yemé ’hanouka élou lehodot oulhalél lechimkha hagadol.
Pourim
בִּימֵי מָרְדְּ֒כַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל־הָעֵץ (וְעָשִׂיתָ עמָּהֶם נֵס וָפֶלֶא וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הָגָּדוֹל סֶלָה):
Bimé Mordekhaï veÈstér beChouchan habira kechè’amad aléhèm haman haracha bikéch lehachmid laharog oul’abéd èt-kol-hayehoudim mina’ar ve’ad-zakén taf venachim beïom è’had bichlocha assar le’hodèch cheném-assar hou-’hodèch adar ouchlalam lavoz. Veata bera’hamèkha harabim héfarta èt-atsato vekilkalta èt-ma’hachavto vahachévota lo guemoulo berocho vetalou oto veèt-banav al-ha’éts (ve’assita imahèm nés vafèlè venodè lechimkha hagadol sèla).
וְעַל־כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:
Ve’al-koulam yitbarakh veïtromam chimkha malkénou tamid le’olam va’èd.
Dix jours de pénitence
וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ:
Oukhtov le’hayim tovim kol bené veritèkha.
Si l’on a oublié de dire « Oukhetov » : si l’on s’en souvient avant d’avoir prononcé le Nom divin dans la bénédiction « Hatov chimkha », revenir le dire ; si l’on ne s’en souvient qu’après avoir prononcé le Nom, ne pas revenir, comme expliqué plus haut pour « Zokhrénou » et « Mi khamokha ».1
וְכֹל הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה וִיהַלְ֒לוּ אֶת־שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:
Vekhol ha’hayim yodoukha sèla vihalelou èt-chimkha bèèmèt haÉl yechou’aténou ve’èzraténou sèla. Baroukh ata Adonaï hatov chimkha oulkha naè lehodot.
שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּ֒ךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא מֶֽלֶךְ אָדוֹן לְכָל־הַשָּׁלוֹם וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵךְ אֶת־עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עֵת וּבְכָל־שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ.
Chalom rav al Yisraél amekha tassim le’olam ki ata hou mèlèkh adon lekhol-hachalom vetov be’énèkha levarékh èt-amekha Yisraél bekhol-ét ouvkhol-cha’a bichlomèkha.
Dix jours de pénitence
בְּסֵֽפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶֽיךָ אֲנַֽחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם: (בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה עֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם:)
Besséfèr ’hayim berakha vechalom oufarnassa tova nizakhér venikatév lefanèkha ana’hnou vekhol amekha bét Yisraél le’hayim tovim oulchalom. (Baroukh ata Adonaï ossè hachalom.)
Si l’on n’a pas dit « Bessèfer ’hayim » et que l’on a déjà terminé la bénédiction, ou seulement dit « Baroukh ata Adonaï », on ne recommence pas. Il me semble que, dans ce cas, il convient de dire « Bessèfer… » aussitôt après avoir terminé « Hamevarekh et amo Israël bachalom », avant « Yihyou leratson », puisque l’on a déjà achevé la prière. (En effet, selon Rabbénou Tam, on dit toujours l’ajout oublié à la fin de la bénédiction, même lorsque son omission n’oblige pas à recommencer ; ceux qui le contestent estiment que, puisqu’on n’a pas à recommencer, ce serait une interruption au milieu de la prière, ce qui n’est pas le cas ici.) (’Hayé adam 24, 25.)
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם:
Baroukh ata Adonaï hamevarékh èt-amo Yisraél bachalom.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְ֒רֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
Yihyou leratson imré fi vehègyon libi lefanèkha Adonaï tsouri vegoali.
אֱלֹהַי נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם: עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתֶֽךָ. לְמַֽעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶֽיךָ הוֹשִֽׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵֽנִי: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
Èlohaï netsor lechoni méra ousfataï midabér mirma. Velimkalelaï nafchi tidom venafchi kè’afar lakol tihyè. Peta’h libi betoratèkha ouvmitsvotèkha tirdof nafchi. Vekhol ha’hochvim alaï ra’a mehéra hafér atsatam vekalkél ma’hachavtam. Assé lema’an chemèkha assé lema’an yeminèkha assé lema’an kedouchatèkha assé lema’an toratèkha. Lema’an yé’haltsoun yedidèkha hochi’a yeminkha va’anéni. Yihyou leratson imré fi vehègyon libi lefanèkha Adonaï tsouri vegoali.
עֹשֶׂה [Dix jours de pénitence: הַשָּׁלוֹם] שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
Ossè [Dix jours de pénitence : hachalom] chalom bimromav hou ya’assè chalom alénou ve’al kol-Yisraél veïmrou amén.
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְ֒ךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: וְעָרְ֒בָה לַיהוָֹה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽםִ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:
Yehi ratson milefanèkha Adonaï Èlohénou vÉlohé avoténou chèyibanè bét hamikdach bimhéra veïaménou vetén ’hèlkénou betoratèkha. Vecham na’avodkha beïr’a kimé olam oukhchanim kadmoniyot. Ve’arva laAdonaï min’hat Yehouda vIrouchalaïm kimé olam oukhchanim kadmoniyot.